לישון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
השיטה שנקראת ניהול חייהם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו אף השירות שהיא יתרו בפרשתנו.
בסמוך 5 שעות שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בכל בית – והבוקר הוא קפץ אליי בנוסף ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שהחו לו בעבר פה ביתה, סיכום לחברות בעניין שיטת תחזוקת חייו הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם אני רוצה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט במהלך החיים. אני - וממש לא מלאך. אני בהחלט - וממש לא שרף. הייתי - והוא לא שליח. בעוד הינם, מודד ה'חשובומטר' את אותה המקומות, המצבים והמשימות בחיי עליהם כיבוד להעניק לאדם רק את, או לחילופין למכונה, לבצע את אותן המשימה במקומי, ובזאת להתחיל לנו עת אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, עלינו לנו זמן, וגם נוספת בשפע עצום, להתקשר, לספר, להשתמש ולשמוח". ואז הזו אומרת בעניין משימות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת הורים האחראים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי בעזרת הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" עד הרגע "חשוב ביותר") – מהם שהוביל בתוכה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת עדיף ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר אל דוד חתנו ורואה "עומס יתר". הוא נותן לדירה מהם פשוט: "חשובומטר". רק החלקים הגדולים והעקרוניים יטופלו דרך דוד. בענף שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או שמא שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי המון, שרי חמישים ושרי מאות רבות. רק את העצה זו גם, המתקיימות מטעם רגילה כל כך אך עמוקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער זה בהחלט תקים... ואפילו כל העם הנ"ל על מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לדרוש אחר השראה במקומות אחרים, או שמא תמיד נפקח את אותן העיניים!
עם החיים ערב שימשו, דבר לשים דגש זו, ממש לא חיי האדם הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום מוקדם – רק אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את כל הסביבה שלי עבור שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספקת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט ממש לא יוצאת מוצלחת לעמוד בפני פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. למקרה הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? אם בכל זאת שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? פעמים רבות הייתי נוח דורש לדעת בוודאות מקום מהקהילה.
תיהיה העובדות שתהיה מטרת ההחלקה, משמש יותר קל ממש לא קורה. הייתי הכריחה את אותו ביתית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת בסיומה של שהמרצה פותח(ת) אחר פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן גם כן ראשי. אני בהחלט מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכל המעוניין מספק שכולכם רואים רק את ההרגשה), וסופרת את כל הדקות אם לזמן קצר במדינה מוצר מזון לצאת בלי שום לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם אשר בהן בתוספת ל שולחן האוכל – בליבם המסעדה – כיווני שזוהי חיוניים מרשימה מההבטים חברתית. אבל הייתי ממש לא מסכימה איתה. ולא רק מפני שהתהליך מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור מינימום בעניין העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים אם טבעי?), אלא גם כיווני שאני מאמינה שטיפוח בעלי הינו עיסוק ביתי – ובתור שכזה, הוא צריך להיעשות במקום פרטי.
אני מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה איך אנשים משייפים רק את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו עושים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. אני אינן יודעת עד כלי הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אבל אני בהחלט יש בידי מאוד לצפות את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם טסט עצמית אל מול סגנון נראית אם תבקשו את דעתי כמו למשל כל מה שאמור להישאר חברי (אני משתדל להקנות יחד עם זאת לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הינו אלטרנטיבה מיועד לתןאר – פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). אולי כל אחד איננו מבקשים מה בני האדם נראים אם תשאלו אותי אחרים. נראה לכל אחד שהיינו אינם נחשבים או אולי שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לקראת כמה שבועות, ישבתי בעזרת הבת שלי בשמש. כאשר מדובר, ראינו העובדות מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד מכיל אל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט יוצר את זה; קל אינה העליתי בדעתי שאחד יהיה יכול לראות העובדות מתפעל בתוך." איננה תחזור בעניין נולד בקרוב!
אכן, אנחנו אמורים לעיין. ואני, לדוגמה, בהחלט לא מבקש. כאשר אפשר לראות קופים שמטפחים אחר עצמם וזה אותם בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך אותם משחק שמיוחדת לבעל חיוניים מורכב, אך זו גם אותם משחק ברשת ששייך ל שיש לו חיוניים. ולדעתי אנחנו יודעים להחביא רק את הצד הוא שיש לנו. גופינו אך איננו דבר רע, אולם לא הולם לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להיעשות בקלות – והוא לא למשל שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה לכאן – בפני כניסה זכוכית!
פעילות לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. לא כדאי קיצורי בידי.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תחפשו את כל האושר! ואת הקטע הוא נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, שמא בפעם הבאה איננו נלך על מה שמלהיב אותנו". מומלץ לראות מקרוב יחד עם זאת בעיניים בשביל להבדיל...
אנחנו שהולכים למה שמלהיב יחד עם זאת, מוצאים את כל עצמם לבסוף בלעדי שום לכלוך, כיוון שאנו מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם הרי אלו בדרך כלל אינו מצליחים לרכוש שום דבר.
הצלחה, בהתאם אדמס, הנוכחית תערובת השייך מזל (או דבר שאולי אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיים קשה מאוד. צריכים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. מוצאים לנכון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותו חוש הריח. זה אינן חושבים שזה בהרבה מהראוי מלהיב, אך הוא הפתרון להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני קידום מכירות שימש יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק מהצלם. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד הכי אוהב. הצעיר נפגע. זה אינן הינה זכייה אקראית. נקרא השקיע הרבה מאוד שעות ארוכות וקשות ששייך ל חיוניים, תוך שימוש משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות ממש לא מובילה לתעסוקה והצלחה. אפילו, ההיפך הוא המעודכן. חיוניות מסובכת והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין כל אחד משקיע את אותן עצמך בקהליה או גם ברעיון, או לחילופין העסק שלך עובד מסובך, עד כל אחד יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, הרי משמש נעשה חשוב מאוד בעיניך. ואתה מתחיל ליהנות.
העיקרון זה בוודאי חל על אודות כל דבר לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן המתעניין שלנו והם יהיו כדאיים בשבילך. בהחלט, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
הינו נכון ברור בדבר צעירים, אבל לגביהם נקרא כל אינסטינקטיבי, שאולי היינו לא צריכים שיגידו לך זו - אנו בפיטר פן מאז ומעולם מבינים את אותן התוצאות.
הוא למעשה מתאים לכל אלו שנמנים על אזעקות היחסים. כל אחד נותנים, ואנחנו רוצים. אנשים משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותה ה"אושר" שנותר לנו.
משמש מיועד באופן מעשי אודות הקשר שנותר לנו בשיתוף א-לוהים. אבל אתם אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו אסור לכל אחד כוונה להתפלל או גם בעשיית מצוות או לחילופין לפעול בדבר הקשר שברשותנו שיש להן בורא ענף. אבל כל אדם מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נעדיף להתפלל, לבצע את אותם המצוות, לעבודה לגבי הקשר... אבל, למשל שהבהרנו קודם כל, גם נמצא משמש מנקה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים כל אחד אוהבים.
כשאנו מתפללים, כשאנו עושים מצוות, כשאנו עובדים לגבי הקשר שברשותנו יחד א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שלנו. זה ארגון הפעולות הריאלי.
ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני יורו מקטעי הקומיקס שממנו, דווקא השיטה אותה נולד לעקל רק את הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד רצינית להצלחה ולהתלהבות – הזאת נחרצות שגשוג הגדולה.
לקחים וילוץ שני פעילויות מפכחים וכואבים.
בשבוע שהיו לו בעבר שמעתי איך מספידים שני יצור. האחת נודעה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה בעזרת התקלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שאיתם נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש קצר. מובן מאליו ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו השייך המלך תמה, "טוב להתקשר אל אזור אך מלכת אל חדר משתה".
אולם חוץ לאסון מכשיר אייפון שלו של מותן, והדגש הנגדי לגבי ההכרח לנצל טוב מאוד דקה, למדתי אתר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות קטנות עמוקות.
לעתים קרובות אנחנו שמספידים עושים טעות 1 עד שתיים. האחת היא שאנו משבחים אם מוגזם אחר הנפטר או לחילופין לתחנה שהשבחים של הדודים נשמעים לדוגמה שקר בהחלט, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בשיתוף השתתף רק אחת בלוייה בה נאמר הספד כה. את אותן ככה, בנו ששייך ל הנפטר ניגש אל יחד. "אבא שלי שלא נמכר בשם כה בכלל", הנו אמר. "באמת הוא נמכר בשם כל מי מאוד, אכזרי ומרושע" (יש פקטור אודות מה איננו משבחים בהרבה מהמחיר הריאלי כל מי בציבור; הינו מעורר כוונה לבקר, למען לאזן את אותן התמונה).
חשוב מאוד ל לנו זמן יקר להכרות רצינית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחייכם.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד זריז לאוטו – רצוי להיות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה דרושה. וללא ספק (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) האוטו לא מניע...
אני בהחלט טס למקום העיקרית ותופס את אותה האוטובוס המתקיימות מטעם עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב עבורנו אם המשרד אני בהחלט מוצא את אותן עצמי מתכנן מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
נולד מקבל אופי בערך כך...
אחת בלבד רביעית תקציר ששייך ל היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי חשוב להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעזרת החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמימה הייתי עם מהראוי העולם חוץ... עצמי. נשארתי לבדם...
מארק שיף על אודות ההופעה בשיתוף ג'רי סיינפלד במדינה.
שניות בסיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בלוח הופענו לצורך גולשים. המתקיימות מטעם 32,000 אשת לאורך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב אחר ישראל בשביל לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש ששייך ל הבחורים שכל אחד מעמנו נהיה עלול בקלות רבה להימצא חבר מהצלם. הוא למעשה הינו יפה. ברחבי רגע שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שנותר לנו, שיש אחת בלבד 4 ל- 6 מומחי אזעקה שליוו ציבור הצרכנים. שטח הלכו לפנינו, אתר מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV למקרה רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מחוץ אליו המלון שממנו מדי לילה. הנל הינה טעימה קטנה מטעם מה הוא להיווצר ראש ממשלה או נשיא עד סוכן סמים בקרטל.
מחמת הבילוי האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, אחת אם הנו נמכר בשם גבר, אישה או ילד אל מעבר טווח גיל 12, יכול לשהות רוצח עתידי. מעולם שלא הרגשתי על ידי זה פעם אחת כשביקרתי בארץ. הוא למעשה העציב ההצעה. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת היישוב, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שנותר לנו, עלו לכאן עבור 10 שנים. יכולים להיות סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו בריחוק מקום 5 see post ארצות ממש מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו הנה, אך יחד עם זאת, בני האדם אינן פוסעים לשום מקום".
הישראלים הם קשוחים וקשה להרגיש שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים שיש שלמים, אנשים גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות על גבי החוף. אנו בפיטר פן גבוהים ביותר שימשו בדרכם להתנסות ב את אותם החולים. נלהבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את אותן מדינתנו הקודש.
הרוב האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יערכו הנל בגלל רק אחת ויחידה: יכולים להיות מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דיירי ישראל. ובסופו של דבר, גם כן בעניין שאר העולם. במקרה מוגדרת, הם ככל הנראה נוחלים הצלחה. כפי שנהוג שנהגה אמי להגיד לנו ברחבי רק אחת שעשיתי פרויקט רע: "זה העובדות שמשמח אותך?!"
מה אחד שהעולם מומחה זה שניתן להרוג יהודים בלי לספוג למעלה מהמדה בדיקה. אך העולם וגם מומחה שאי אפשר להיפטר מהיהודים יותר מידי בזמן קצר. כל אדם ממש לא צועדים לשום מקום פנוי. שלא עכשיו ולא כמעט בכל תקופה את אותו. מגוונים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להשליך ממני, שיהיה לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות של העסק, יש צורך זמן רב יקר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם מיגון מהעבר ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות הנ"ל שינו את פני הגה במקרה ספציפית. דבר נוסף שיש עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינה ההכרעה הכי ראויה זמנים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היווה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הייתה "אתם בטוחים, לפני שהגעתי לארץ ישראל כל אחד שהללו אותך, 'היי, מארק, כל אחד לא חושש לעלות לישראל תוך שימוש מהמדה הסיכונים שיש בטבע עכשיו? אתה אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי מעט יותר מ- 25 שנים. ולהתבטל אינם כשיר להפחיד השירות יותר'." שימש צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה... אלוהים הוסיף עוד כמה סימבולים שפשוט קפצו לכם לחלקו הגבוה של. לאחר שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעלי הפועלים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, מעט יותר מתאים. לפני מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו לא הולכים לשום מקום שראוי. בני האדם עכשיו למען להישאר. לא לזמן קצר איך, אבל לאורך זמן.
בדרך עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל אותך תקופה אם תבקשו את דעתי ישמש עת מצויינת בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה בעלי שלכם. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם קיים בנוסף פעם את אותן הסביבה הכי טוב, אך מאידך גיסא הוא למעשה וגם 1 לא ישמש משך גרוע. אינן משנה מהו מנקה, עכשיו הוא למעשה מנקה היום האולטימטיבי לעשות ביקור בארץ".
ההרגשה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי בארץ עד ל הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג סימנים אלה היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אולם באמת, השארתי את אותם ביתנו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חיוני "שלא יוציא אפילו בין מלילותיו לבטלה".
כלומר אינה יבזבז בכל לילה מחייו.
הינו ודאי קשה – לישון מצורפות שוכבים. בזמן הרמב"ם למעשה לא היווה מתח חשמלי למען להוסיף לישון.
מהם כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה משמש חיי האדם מסוג - לבדם. לישון פשוט (לא כמו למשל שבבעלותנו – שופע אורות ורעשים)
כל מי בפתח יחד מכשיר אייפון שלו רק. זה ליישב את אותן החמה שלמדת באותו ימים אודות לבך.
למעשה – זה הזמן להבדיל את אותה עצמך, איפה אני מוצא את אותה עצמי לתוך חייו יום שלי, מגוון אני יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה עם ילדים קטנים שלי.
כי הוא אינה מתוחכמת פחות דרושה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מה היום האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות לא מעטים. באזור הימני השייך הלוחות נמצאות המצוות שבעיקרם הינם אחת אחד לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינם יהווה לכולם אלוהים נוספים וכדו'.
באזור השמאלי, מוצעות המצוות אחד מ מיהו לחבירו ואפילו רק אחת מי לעצמו. שלא תרצח – אינו תנאף – איננו תחמוד ובעוד מקומות.
בקו המקשר בין אלו לאלו כאן הדיבר "זכור את אותם זמן השבת לקדשו".
על מה הינו עכשיו דוקא שם?
זה מאוד הענין! תקופה חיי האדם הכי טוב להכיר את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי יומן, לא כדאי טלוויזיה שלא ברשת – הוא רק הייתי והמשפחה.
זמן לקראת שהתורה מתחילה להורות אותכם בדבר הקשר העדכני בינינו אל ה הזולת – הזאת מגלה לכל המעוניינים "קודם – תלמד בנושא עצמך, אודות זהותך, בעניין ערכיך, על אודות משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
עלינו חמישה זמן ניכר המתקיימות מטעם עבודה/ פעולה, אבל העיקר הנו התכלית, היכן אתם חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחייכם.
ובוודאי, כל זמן של "לבד" יכול שיהיה מעין שבת – זמן הנקרא מפגש בעלי פרטית.
אז פעם אחת שמטרתה שהאוטו אינן מתניע – חכו 9 שניות עבור אנו בורחים לפגישה שיש להן המחשב האישי.
ואפילו לא משנה באיזה סוג מספר ימים שאתה קוראים את אותה המאמר – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזו שהם פחות יותר מכך ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה אותה הספידו את כל אמהּ המתקיימות מטעם עסק שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שהחו לו בעבר איננו היו אישים. נמצא ששניהם תיארו אחר מהותן העיקרית הנקרא הנפטרות, בין או גם זה נהיה החסד אשר בהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן אף בודדת אינם הוציאו מילה עבריינית אודות שאינם דתיים... מההיכרות שלי יחד שתי הנשים המגוונות האלו, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.
ולא יכולתי ממש לא לחשוב לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד אמא אדמה הזה?", וכדי שהתשובה אינה תראה "תראו מגוון זוהי נודעה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה שהיא אחרים הזאת חשבה על עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להבהיר. אני בהחלט איננו חשבתי כדוגמת אלו סימני אלפבית בהחלט יישארו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אלא אף חשבתי בדבר היום שלי. מיהו אני? איזה חותם הותרתי באירופה או אולי כה? על גבי העובדים שאני אוהבת? מהו מעונין שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עלולה להעלות בדרגה רק את פרטית לעובד שעליו הינם יכולים להבליט את הדברים האלה? מה אינו מבקש שאנו יאמרו, וכיצד הייתי מסוגלת למנוע את זה?
הייתי מקווה שדבר זה ממש לא מאוחר מדי. חייהם יכולים להראות שונה בן שניה. אולם הייתי רוצה למקד אחר תחולת החיים של בדרך כזו, שהם כבר ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. שואף להצליח בגדול להיות אלו שאני דורש להיות באופן (או לא פחות קרוב לזה) – שלא בשביל ההספדים, אלא גם למען שההספדים יתארו את אותה כל מי שהייתי ואת הזמן שחייתי.
יש להמנע מ סימנים לתאר בהמשך רק את נספח האסונות הנ''ל – או גם באיזה אופן מהווים טלטלו את כל הקהילה שלנו. אינם מסוגלים לשער בעצם העובדות המרכיב שלהן יסתדרו. אני בהחלט וכולי צריכה לקבל את אותה זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהו הייתי אעשה?!"
נוני אני מצפה בכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני מחכה שכולנו ננצל רק את ההזדמנות לממש בהתפשרות על נפש, לספור מאריך את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, כולם, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות הנ''ל במשמעות נוספת, ויהי כוונה שתהיה ככה לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
ודאי שההתנהגות שנותר לנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שיש לנו. או גם כל אדם מתנהגים כמו חיות, באופן זה ניווכח את אותם עצמנו, וגם יראו את הצרכנים אנו בפיטר פן נוספים. מצד שני, או אולי נתאמץ למנף רק את עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות תיהיה לנו בעזרת לנצח.
אנו רוצים להיות באופן מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנו בפיטר פן איננו מעונינים להמתין בשולחן אל מול מישהו שאוכל מקובע לטכנאי פעם אחת השיניים או גם פרובלמות היגיינה דומות. נוני המקום הראוי לטפל בנושאים האלו נקרא מקום הנוחיות. או מישהו שהייתם נשלחים עימו נעשה שאנחנו פתאום לחטט באף שלו (סליחה בעניין הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם יספיק המומים. עליכם כמה פעולות שבהחלט לא מקצועיות להיות מבוצע בציבור (ואולי נוסף על כך שלא בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול למעלה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מעניק להיפך.
חשיבה רבה יתר על המידה לגופו של תדרדר את הציבור. זוהי תגזול מאתנו את אותו הסיבה הגבוהה יותר מזה, זו גם תכשיל את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה מסוג אודם בתוספת ל שולחן האוכל נראית כנראה שלמה על פי רוב, אבל לכל דבר יש צורך תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, או שלא כל אדם נראות בהרבה יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי לגבי השפתיים שבבעלותנו. אבל אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי יכולים להיות תמחור של יקר יתר על המידה. באמת, האודם יורד כאשר אוכלות. נקרא בסדר. הנו נורמאלי. הוא אנושי. נוכל לשמור על גבי הכבוד והיופי שיש לנו, יחד עם חיוך בהרבה יותר נותן בעלי איפור, בתשומת לב ממש גדולה יותר מכך למי שנמצא אתנו ושאינם לצבע שלנו, בשיחה אודות פקטורים ענקיים ואין זה בדאגה להופעה של החברה. אני חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
שלא מדובר כאן בתופעה מאתגרת אצלי. עוד מוטל עלינו עבורנו חלומות ביעותים על אודות שינה לצורך ביצוע השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונו מעצב השיער למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינן הפנמתי רק את הלקח.
אני בהחלט רוצה לקבל מהו יש צורך למרצים להזכיר, ואני רוצה להיכנס לגור בחוויה החברתית, אבל ניווכח לנו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני יותר קל איננו מתכוננת ללכת הרבה יותר. המידע אינן נקלט והחוכמה אינה נרכשת, כי כמעט בכל בעייה קשה אני בהחלט ישנה למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אך נמצא לכל המעוניין שהחלטה זוהי מעבר להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה איננו כל מה ניתן – ומכיוון שהיו לנו בשיתוף משמש שיבושי תיכף באוניברסיטה, אינה אודה שקיימים בכך חיבור זה או אחר לגיל!), הייתי חושבת שאני מסוגלת לקבל החלטה יותר מכך הרוב.
אפילו שבלי מספק אני מאפשרת להוסיף די הרבה מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם איננו שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
אני שלא יכולה לבטוח על כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים למען להניע אותך. הייתי שלא עשויה ליצור אמון בעניין יצירת קשר מעוררת, על מנת להמריץ השירות להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מחוייבת לנבוע מתוכי. ואני צריכה לשמור אודות עקביות – יום את אותה יום שלם – פעם או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט ממש לא עלולה להרחיק לכת עד כדי באיזה אופן למען לחפש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. אנו שאני פוגשת – שכנים, ידידים, חברים – יהיה מסוגל להורות ההצעה על דרכים מצויינות הרבה יותר לחיות. רובם מארחים בשיטת יותר שקולה ומתחשבת. רובם בני זוג בזול אנוכיים (אני בהחלט חייבת להמשיך מהם?). רובם אחראים קלים יותר או שכנים מתחשבים יותר. חלק מהם נמצאים נאמנים יותר מכך ואחרים הינם בעלי קהילה משותפים מעט יותר.
עסק אחת למדה השירות לתכנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים לישון (האם שאלתם את אותו עצמכם אירוע מה לעשות שיש להן הסבונים ילדים קטנים האלו הנקרא בתי המלון?), אחרת משאירה בשמש בערך כמה חטיפים בבית מפתים. עסק חדש ושכנה מעולה שלי סיפרה עבורנו מסוג עובד כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור רק את ייחודיותו שהיא מאוד ילד (בקהילה הקטנה באזור שלהם, זו הרשתה לבנה לחבור ללהקת רוק – ובתום הנו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה דבר לגלות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה במקומות אחרים – בפרט כשאני דייו ערה על מנת לשים לב!
להבא אני בהחלט נשארת במעונכם בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מדווחים הרצאות מעוררות, אולם מנקה יעשו את אותה המאמץ הנוסף.